גם אם ההורים שלנו מדברים ומתנהגים טוב יותר משאר הסביבה שלהם, כולנו מסכימים שהם "לא מה שהיו פעם". פעולות שפעם היו נראות להם פשוטות, היום הן כבר לא ממש פשוטות. לטפס במדרגות, לעלות על ההגה, לבשל ארוחות טעימות, ללכת לקניות בסופר השכונתי. בעצם, כל פעולה יומיומית שדורשת יכולות מוטוריות-פיזיות ונראית לנו הילדים קלילה, לבני 70 פלוס זה יותר קשה. אז נכון, זה לא סוף העולם ומי בכלל יכול על אמא שלנו. ואם יש חומר יותר מברזל אז זה בדיוק אבא שלנו.
אבל המציאות חזקה יותר מכל ומעידה כאלף עדים על הצורך בשינוי חשיבה.
חלק גדול מההורים של כולנו מתגורר במרכזי הערים, בבניינים ותיקים שכבר אינם מתאימים לצרכיו — ללא מעלית, בדירות ללא אמצעי בטיחות ומיגון מספקים ועם תכנון בנייה שכבר לא תואם את צרכי הגיל. על פי סקרים תקופתיים, רוב האוכלוסייה המבוגרת מדווחת על קושי מסוים בהתניידות לבדיקות רפואיות שגרתיות, פעילויות חברתיות, לסידורים, לקניות - בלי לדבר על הקושי בהשגחה רפואית צמודה שנדרשת כל כך בטווח גיל זה.
טיפול בהורים המבוגרים - חוויה קשה לשני הצדדים
כולנו ערים לקושי הזה ומנסים לצמצם אותו ככל שניתן. אם באמצעות ביקורים תכופים יותר, תורנויות בין הנכדים, טלפונים כמה פעמים בשבוע. זה מעט, נכון, אבל זה לגמרי צועד בכיוון טוב.
ועדיין, כולנו יודעים שזה לא זה ומתייסרים בייסורי מצפון שחבל שאנחנו לא יכולים להיות שם יותר בשבילם. כי אחרי ככלות הכול, גם לנו הילדים יש בכל רגע נתון 500 משימות פתוחות בבית ובעבודה.
אבל זה לא רק זה.
מחקרים בקרב ילדים המטפלים בהוריהם מראים כי מדובר בחוויה רגשית קשה לשני הצדדים: ההורים, החווים ירידה בתפקוד הפיזי והקוגניטיבי, כואבים את אובדן היכולת ואת הצורך הקריטי בתמיכה דווקא מילדיהם, שעד לא מזמן נתמכו על ידם; ואילו הילדים, מצידם, מאבדים את מקומם כילדים להוריהם: בניגוד לטיפול בזאטוטים, הטיפול בהורים מבוגרים, ובכלל באנשים מבוגרים, מאופיין בתלות שרק הולכת ומתרחבת. הילדים, שהופכים לפתע לגורם הסמכותי והמשפיע בקשר, מוצאים את עצמם מתמודדים לא רק עם התפקיד התובעני של הטיפול עצמו, אלא גם עם אובדן התמיכה ההורית שהיו תמיד היו רגילים לקבל.
הבנת הבעיה - חצי מהפתרון
אבל אם נרצה לצלול לרגע לעומק הבעיה, נגלה שחוויה מעיקה זו "יושבת" על כמה מנגנונים נפשיים, שהתוצאה שלה מתבטאת בחוסר הרצון שלנו לעשות היפוך תפקידים ולהיות דה-פקטו ה"הורים" של ההורים שלנו.
טיפול בהורים מזמן לנו היכרות קרובה עם תכונות אופי שליליות שלא היינו רגילים לראות בהורים. אלה יכולות להתבטא בתסכול, חרדה ודיכאון - רגשות שהילדים נאלצים לספוג מההורים בעקבות היפוך היוצרות וההבנה שהם תלויים לחלוטין בחסדיהם של הילדים. מאידך, תחושות אלו יכולות להתעורר גם אצל ילדים, שנתקפים בבהלה בשל ההבנה כי גורל עמוד התווך של החיים שלהם, ההורים, תלוי אך ורק בהם.
זאת ועוד, הטיפול בהורים מחייב מהילדים להקצות משאבים יקרים - זמן, אנרגיה, סבלנות וכסף - שתמיד יהיו בהכרח על חשבון החיים האישיים שלהם: בן או בת זוג, ילדים, קריירה ועוד. הקצאת משאבים אלה יכולה להביא לתסכול רב ורגשות אשם בשל אי-מילוי מחויבויות אחרות חשובות לא פחות.
אבל לצד האתגרים המשמעותיים, טמונה כאן הזדמנות שלא תסולא בפז: הזדמנות לפתח תעצומות נפש, לקבל את ההורה כמות שהוא ולהחזיר לו כפליים על כל מה שהוא נתן לנו כל השנים, הזדמנות לבנות מערכת יחסים אינטימית ואוהבת עם ההורה - בלי לפגוע במרקם החיים האישי והמשפחתי.
אז איך עושים את זה? דבר ראשון - משנים את הסוויץ' בראש וקודם כל מפנימים שאנחנו לא יכולים לעשות הכול, לא יכולים לנצח על כל תזמורת החיים בעת ובנשימה אחת; מבינים שהטיפול הטוב ביותר שאבא או אמא היו רוצים לקבל זה מאנשי מקצוע, בפיקוח ובליווי צמוד שלנו.
ולמשוואה הזו נכנס עולם הדיור המוגן, המוכיח זה למעלה מעשור כי הוא ומסוגל להוות תחליף ראוי לשמו לבית חם ואוהב שאתם הייתם נוטלים בו חלק מרכזי, ותחת זאת מספק גם שירותי פרימיום שהם לא היו יכולים לקבל באף קונסטלציה אחרת.
"אז מה", אתם בטח אומרים לעצמכם, "נשלח את אמא לדיור מוגן?", "נפקיד את אמא בידי אנשים זרים?"
ובכלל, "מי ידאג להביא לו כוס מים באמצע הלילה?" .. "מי ישים לב שאמא עצובה ושמישהי צריכה לשוחח איתה?"
אלה שאלות ראויות שצריך לשאול ולוודא שניתן להם מענה הרמטי.
ענף הדיור המוגן - הבוננזה החמה של המשקיעים הגדולים במשק. ויש לזה סיבה
בשנים האחרונות, עם עליית תוחלת החיים בישראל לצד העלייה ברמת החיים, גבר הביקוש לדיור מוגן בקרב אוכלוסיית המבוגרים בני מעמד הביניים והעשירון העליון. לביקוש זה תרמו גם השינויים התרבותיים בסגנון התרבותי ומגפת הקורונה שפגעה באורח הקשה ביותר באוכלוסייה המבוגרת, והדגישה את הצורך במערכת חברתית תומכת לקשישים, שנאלצו להסתגר בבתיהם.
כל אלה עוררו עניין גובר מצד גופים פיננסיים, קרנות השקעה פרטיות, חברות נדל"ן וחברות השקעה, שיצאו בשורה של השקעות ענק בענף הדיור המוגן ובחברות נותנות שירותים לאוכלוסיית הגיל השלישי. על המשקיעים הללו נמנים בנק הפועלים (באמצעות זרוע ההשקעות ריאליטי פועלים אקוויטי), הפניקס אחזקות, קבוצת עזריאלי, כלל ביטוח, קרן פימי ועוד רבים אחרים. גופים אלה השקיעו או דיווחו על תוכניות לביצוע השקעות בתחומים הללו בהיקף מצטבר של כמה מיליארדי שקלים, והיד עוד נטויה.
כניסת משקיעים אלה חוללה תמורות רבות בענף. כך, אם בעבר דיור מוגן פנה לפלח דיירים בני עשירון עליון, כיום הוא פונה גם לאוכלוסייה הרחבה שנהנית מדירות מפוארות ויוקרתיות, חיי חברה תוססים, תרבות עשירה, שלל פעילויות ספורט איכותיות, בריכה ושירותי רפואה פרטית מתקדמת.
פאלאס תל אביב: בריאות, תרבות, ספורט וארוחות שף תחת קורת גג אחת
אחת מאותם משקיעים היא קבוצת עזריאלי, ענקית הקניונים והמשרדים החזקה בישראל, שנכנסה עוד לפני כעשר שנים לענף הדיור המוגן באמצעות רשת 'פאלאס דיור מוגן' ונחשבת לרשת הדיור המוגן המובילה בתחום.
עזריאלי מחזיקה ארבעה בתי דיור מוגן (תל אביב, מודיעין, רעננה ולהבים) עם 97% תפוסה, כאשר סניף הדגל שלה הוא בתל אביב רבתי. בימים אלה נבנה 'פאלאס ראשון לציון', ובהמשך צפוי להיבנות גם 'פאלאס ירושלים'.
ב'פאלאס תל אביב' נהנים הדיירים ממגורים בטבורה של העיר העברית הראשונה, בלב "מרכז ויצמן" בצפון תל אביב ובצמידות למרכז הרפואי איכילוב - וכמובן חוף הים, מרכזי התרבות והבילוי המוכרים של העיר.
דיירי 'פאלאס תל אביב' נהנים מיחס אישי וחם של הצוות המסור ומשירותי רפואה פרטית מתקדמת מסביב לשעון. ומהקירבה לבית החולים איכילוב. כל אלה נותנים לנו להרגיש שהורינו היקרים נמצאים במקום בטוח שמגן עליהם בכלל ההיבטים.
בנוסף, הדיירים גם נהנים מתוכניות תרבותיות עשירות וממערך פעילויות גופניות מגוונות ומותאמות אישית לכל דייר, הכוללים יציאות לטיולים בארץ ובחו"ל, להצגות, לקונצרטים ולסיורים. ואם זה לא מספיק, בזמנם הפנוי הדיירים גם מארחים את הילדים והנכדים לקפה ועוגה בסלון המרווח בדירה, לארוחת ערב במסעדת השף או באחד המתקנים. וכן, ב'פאלאס תל אביב', בניגוד למקומות אחרים, מקפידים גם על שף פרטי אין-האוס לכל אחד מהבתים.
עם בריכת שחייה, חוגי התעמלות ואירובי במים, חדר כושר עם מכשירים מותאמים לגיל השלישי ומדריך שבונה תוכניות אימון אישיות, הליכות בפארק, פעילות בים, טיולים בדרגות קושי שונות, חוג ברידג' הרצאות, קונצרטים, סרטים או מופעי בידור – הפעילות בפאלאס תל אביב לא מפסיקה. כל אחד ימצא את מה שהוא אוהב ויוכל להתנסות בתחומי עניין חדשים, כי זה הזמן של ההורים לעשות בדיוק את מה שהם אוהבים.
לסיכום: בתקופה שבה הקשב שלנו מופנה כולו לחיים האישיים שלנו והיכולת שלנו לספק טיפול מיטיבי לאבא ואמא הוא לא כמו שאנחנו רוצים, הדיור המוגן מוכיח את עצמו שוב ושוב כפתרון לא פחות טוב (ואפילו יותר טוב ..) ממה שהיו מקבלים בביתם הפרטי. 'פאלאס תל אביב', עם ותק של למעלה מעשור, ותנאי מגורים חסרי תקדים, מציעה בימים אלה שורת הטבות חד פעמיות לדירות האחרונות שנותרו. קבעו עוד היום שיחת היכרות עם יועץ 'פאלאס תל אביב' ותקפצו לסיור היכרות ללא התחייבות. בהצלחה!